תנ"ך על הפרק - נחום א - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

נחום א

540 / 929
היום

הפרק

מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙וגדול־וּגְדָל־כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו׃גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת הֶֽחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַֽעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ט֣וֹב יְהוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ׃מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא־תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃כִּ֚י עַד־סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל־יְהוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל׃כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָגֹ֖זּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד׃וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵֽעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק׃וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה לֹֽא־יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ ע֑וֹד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

ספר חזון - כי דבק הוא אע"פ שהוא תביר. משא - נבואה מה שנשא השם על נינוה. לא ידענו דורו של זה הנביא ויתכן היותו האלקושי מתיחס אל שם העיר, או אל שם אחד מאבותיו, נבואתו על מפלת נינוה ביד נבוכדנצר.אל - הזכיר אל שיראה כחו.וטעם קנא – כמו: ויקנא ה' לעמו, כי מלך אשור השחית ישראל. קנוא - שם התאר, כמו: קנא ונוקם שיקח נקמה, ופירוש כי הוא נוקם לצריו, לא לאחרים.וטעם: נוקם ה' ובעל חמה – שיהיה נודע בעולם.ה' הטעם אמת שהוא ארך אפים וגדל כח. הטעם כפול דרך, משל לאדם שיש לו כח גדול אז ימשול בכעסו וכן הוא כתוב בתורה: ועתה יגדל נא כח ה' וכתוב אחריו: ה' ארך אפים ואע"פ שיאריך לרשעים, לא ינקה אותם. וטעם בסופה - משל למהירות ברוח סערה. וענן אבק רגליו - דרך משל למרוצת העננים. והטעם: על הגזירות הבאות מהשמים במהרה, שהם למעלה מהעננים.גוער ויבשהו - חסר יו"ד שלא להתחברות שנים יודי"ן והוא מהבנין הכבד הדגוש. תיבש גרם, כי כאשר יאמר מן יאבד ויאבדם ככה היה ראוי שיאמר: ויבשהו, רק לא תהיה נאה להתחבר שנים יודי"ן ועתה יספר כח השם בים וביבשה שאין מי שיכול לפניו. וטעם אמלל בשן - בעבור וכל הנהרות החריב ודבר זה שהחריב הנהרות בעבור יבשת הגשם מעל הארץ, דבר זה גרם אמלל בשן וכרמל, מכל פרי תבואה.הרים - אמר ר' מרינוס: ותשא הארץ מפניו אימה, כמו: נשאתי אימיך אפונה. והנכון בעיני: ותשא משאת שרפה שנשרפה הארץ, וככה: וישאם דוד ואנשיו. והטעם: וישרפם. והטעם בעבור שאמר בתחילה ובעל חמה שמשרף הארץ בחמתו, כדרך: וחמתו בערה בו והעד.לפני זעמו מי יעמוד - וכל זה יספר חרי אף השם על נינוה.טוב - הטעם כל שונאיו ישמיד בחרון אפו כאשר חמתו נתכה, כאשר יתאנף בהם ויביא עליהם צרות וימלטו היראים, וזהו: למעוז, כמו: מגדל עוז. וחוסי בו - דבק למעוז והוסיף מלת ויודע, כי הוא לבדו יודע תעלומות לב ומכיר החוסים בו.ובשטף - נחל שוטף.כלה יעשה - לא מעט מעט. ואויביו - החשך ירדף עמהם ואחריהם, או שירדפם אל מקום החשך, שלא יראה בבא כלה עליהם.מה - אומר לאנשי נינוה לא ידעת מחשבות השם, כי כלה הוא עושה ואין צורך שתקום פעמים צרה עליכם, כי באחת תכרתון.כי - משל לקש יבש מלא. כי היבשת כמו גמור עם אנשים שכורים יבוא האש ויכלה הכל רגע אחד. והנה סירים קוצים סבוכים מגזרת נאחז בסבך. ומלת סבואים – תואר כדרך: השכוני באהלים, גם עצום וארוך.וכסבאם - כאשר הם שותים. אכלו - יחדיו נשרפו באש כשהיו נסבכים יחד זה בזה, כמו סירים סבוכים ויהו סבוכים בשכרותם, אז יהיו נוחים שישרפו באש יחד, כקש יבש גמור מרוב יבושת הסירים וחמימות השכרות. והנה נתן משל מהמים ומהאש וכל זה בעבור מלך נינוה שהגלה ישראל, וחשב להשחית פליטת יהודה וזהו.ממך - וידועים הם דברי רבשקה מפי אדוניו, כמו שאמור בספר מלכים אשר שלחו מלך אשור לחרף שם ה'.כה - אם היו אנשי נינוה בשלום עד היום, וכן היו רבים ואלה דברי השם לכנסת ישראל, כך נגוזו מפעלי הכפל, כמו נגולו כספר. ועבר - כמו מקרה שעבר ולא ישוב. ועניתיך לא אענך עוד - על ידו.ועתה - כתוב בימי חזקיהו: אשר ישאר מאשור וממצרים.וצוה - עתה ידבר אל מלך נינוה וטעם וצוה גזר. לא יזרע - שלא יעמד זרעו הנקרא בשמו. אשים קברך - בבית אלהיך, כמו שאומר בספר מלכים ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ושם הכהו בחרב.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך